עברית שפה קשה

עברית, בדגש קל על עברית מדוברת בת זמננו

19.10.08

דיון מההפטרה

רן הכהן כותב בתרבות וספרות של הארץ על האבחנה הכאילו-לשונית יהודי נפטר, גוי מת: "הפלפול הדתי-לאומני הזה הוא מהלך כפול של התחסדות. ראשית, ההבחנה מוצגת כעניין דתי נייטרלי: הקדוש ברוך הוא, שברא את האדם בצלמו, בחר להטיל עול מצוות על יהודים בלבד; אין כאן מה להיעלב, ובוודאי שאין כאן גזענות. שנית, הפוליטיות של ההבחנה מוסתרת על ידי הצגתה כעניין של עברית נכונה, ממש כמו ההבדל בין "שלוש" ל"שלושה". דובר שאינו מבחין בין המיתות אינו נתפס כבעל השקפת עולם שונה (שוויונית, נאורה), אלא כבור ועם הארץ, כמי שאינו מכיר את כללי הלשון ואינו שולט במקורות - כמיטב המסורת על אודות "העגלה הריקה"."

על איזה דיאלקט של בעברית מדבר רן הכהן? נדמה מהרשימה שיש בידול מובהק, ואין משתמשים במילה "מת" ביחס ליהודים ולהיפך. ייתכן שבמגזרים מסוימים אכן כן, אף שאינני בטוח בכך. להרגשתי אין הדבר נכון לגבי העברית הישראלית כפי שלמשל משמשת את אמצעי התקשורת החילוניים. לאור כך שאין נתונים סטטיסטיים ברשימה אינני יודע איך להתייחס לטיעון ולמסקנות של הכותב.

דעות ותגובות יתקבלו בברכה.

תוויות: , , ,

10 תגובות

Anonymous אנונימי כתב

בשני עיתונים שעבדתי - אחד בתפוצה קטנה והשני בתפוצה גדולה מאוד - למדתי שעל יהודי אכן כותבים בעיתונים אלה 'נפטר', ועל גוי 'מת'.
אני לא יודע לציין אם ההנחיה הזאת אכן נאכפה בפעמים שבהן לא הייתי אחראי לשכתוב הטקסט (נדמה לי שהיה מדובר בחייל דרוזי שמת/נפטר), אבל ההנחיה הזאת אכן קיימת.

9:13 לפנה״צ  
Blogger אהוד כתב

תודה, טוב לדעת!
היות ששמרת על אנונימיות אולי תוכל לגלות לנו לפחות את זהות אחד העיתונים?

9:19 לפנה״צ  
Anonymous אנונימי כתב

שלא לדבר על עדר הטוקבקיסטים הצדקנים שקופצים בכל פעם שכותבים "ז"ל" על גוי שנפטר. מבחינתם רק זכרונו של יהודי יכול להיות לברכה. זו לא גזענות במסווה, זו גזענות שמתהלכת זקופה וגאה, יד ביד עם קנאות דתית-משיחית.

10:36 לפנה״צ  
Anonymous אנונימי כתב

לכל אותם שתוהים האם היהדות היא דת עם ניחוחות גזעניים כלפי עמים אחרים בצורות הביטוי והשפה, אפנה למספר נקודות נוספות למחשבה. אבל ראשית, חבל שכותב המאמר בעיתון הארץ לא טרח לציין בפשטות ש"גוי" פרושו בתנ"ך "עם" ללא כל תוספת מעליבה. אברהם הוא "אב המון גויים" (עמים). בהמשך, עם הכניסה לארץ ישראל וההתקלות הראשונה בעמי הארץ (שבעת העממים שישבו כאן, בעלי התועבות ומנהגי העבודה הזרה) התגלגל הביטוי "גוי" למחוזות אחרים ושליליים ביותר.
זה לא מקהה את עוקץ הדברים במאמר, רק מסביר מעט.
1. מהו מקור הכינוי "עם הארץ"? כלומר מי שהוא בן לעם אחר שהיה בארץ. בהמשך ובימינו - כינוי לבור, חסר דעת.
2. בהמשך לכך, תפילת "עלינו לשבח לאדון הכל" (המסיימת כל תפילה שהיא, בכל יום, כל השנה) מכילה ביטוי מבדיל ומפריד מאד (שיש עוד הרבה כמותו): "...שלא עשנו כגויי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה...".
3. מסכת קידושין ל"א, ע"א. מסופר על גוי אשקלוני שבגלל כיבוד אביו (לא רצה להעיר אותו) החמיץ עיסקה כספית גדולה מאד הקשורה בפרה אדומה. ואיך מחמיאים לו חז"ל בסוף הסיפור? "אמר ר' חנינא: ומה מי שאינו מצווה ועושה, כך; מצווה ועושה על אחת כמה וכמה! גדול המצווה ועושה (יהודי) ממי שאינו מצווה ועושה (גוי)". כלומר אין כאן מחמאה פשוטה למישהו שחס על כבוד אביו אפילו במחיר כסף גדול. אלא אומרים: תראו, אם גוי עושה כך הרי שיהודי על אחת כמה וכמה היה נוהג כך!

11:16 לפנה״צ  
Blogger Unknown כתב

מישהו כבר (כמעט?)עף על זה מגל''צ


כמדומני יואב קוטנר, דיבר באחת התוכניות על בוב מארלי ז''ל.

ואז הודיעו לו שלא אומרים את זה על מי שאינו יהודי. תגובתו: ''אז מה צריך להגיד - הכושי עשה את שלו הכושי יכול ללכת?''.

מה שהוביל לעוד אחד מהמשפטים שהוא חטף, ואולי גם הביא סופית לסילוקו (הזמני).

- אסף

12:35 אחה״צ  
Blogger Tal Cohen כתב

במערכת "האייל הקורא" נתקלנו בהבחנה מוזרה זו כמעט בכל הפעמים הראשונות בהן פרסמנו עדכוני חדשות על מותו של זה או אחר. העורך הראשון, דובי קננגיסר, הודיע שההבדלה הזו לא מקובלת עליו, ובהמשך אנשים זכו לתאור "מת", "נפטר" או "הלך לעולמו" בהתאם למצב-רוחו של העורך שפרסם את הידיעה.

ראו למשל את התגובות הראשונות לידיעה "נפטר הסופר דאגלס אדאמס" ממאי 2001.

9:30 אחה״צ  
Blogger אהוד כתב

תודה, טל. דעתי כדעתו של דב לגבי המילה מת. לגבי המילה נפטר, המסקנה עד כה היא שבכל מקרה אין בסיס היסטורי-לשוני אמיתי להגבלת המילה נפטר ליהודים בלבד, ומדובר בהמצאה מאוחרת.

8:00 לפנה״צ  
Blogger ihpo כתב

תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

8:53 אחה״צ  
Blogger ihpo כתב

שלום.

לא סתם אומרים נפטר על יהודי ולא על גוי, ואין כאן כלל גזענות.

כפי שמופיע במאמר במערכת הארץ - "נפטר" פירושו שפטרו אותו מן המצוות. שהרי המת לא מחויב בקיום מצוות, לעומת החי. כיוון שגויים לא מצווים בקיום מצוות (למעט 7 מצוות בסיסיות) אומרים עליהם "מת".

וכמובן ש"גוי" איננה מילת גנאי! הרי אלוהים עצמו אומר לאברהם: "ואעשך לגוי גדול". גוי פירושו עם.

9:01 אחה״צ  
Blogger תמר כתב

הערה לסעיף השלישי של האנונימי השני:
כוונת החכמים בגדול המצווה ועושה וכו' שונה לחלוטין ממה שכתבת. אין הם ממעיטים ממעלתו של אותו גוי, שהרי מפאת מעלתו וההתפעלות ממעשהו הנציחוהו לדורות, אלא אומרים ליהודי צא ולמד מאותו גוי, שהוא אינו מצווה ועושה, ואילו אתה מצווה ואם תעשה תקבל יותר שכר (כי כך הכלל ביהדות - מצווה ועושה שכרו גדול מאינו מצווה ועושה) - לך גם אתה ועשה.
סילוף דברי חז"ל הוא עניין מקומם, אך מקומם פי כמה כאשר עושים זאת כדי להמעיט בכבודם.

2:06 לפנה״צ  

הוסף רשומת תגובה

<< Home